אליעזר נחומזון נ' חברת נווה צוף מחשבים בע"מ

פסק דין

לפנינו תביעתו של התובע להפרשי פיצויי פיטורים ולזכויות סוציאליות נוספות. לטענת הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:

הנתבעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי טכנולוגיה ותוכנה.

התובע החל לעבוד בנתבעת ביום 1.12.1983 (עדותו בעמוד 6 לפרוטוקול) בתפקיד מפתח ציוד בדיקה.

עד לשנת 2004 נשלטה החברה ונוהלה על ידי מר שמעון דרוי ז"ל ועל ידי מספר בעלי מניות נוספים. בשנת 2004 רכשה חברת "אמן מחשבים בע"מ" את החברה מבעלי המניות הקודמים. חברת "אמן מחשבים בע"מ" הינה הבעלים של הנתבעת. מר עמיר פסטרנק הינו יו"ר שתי חברות אלו (ראו סעיף 3 לתצהירו).

במהלך כל שנות עבודתו שולם שכרו של התובע באמצעות תלושי שכר. עם זאת, עד ליום 1.3.1995 שולם שכרו של התובע על בסיס שעתי רגיל (סעיף 18 לתצהיר התובע, נספח 3 לתצהירו) בעוד שהחל מאותו מועד שונתה שיטת תשלום השכר לתובע כך ששולם לו אחוז גבוה מהתשלומים שהועברו לנתבעת על ידי לקוחותיה, תוך ניכוי הוצאות.

ביום 31.12.2008 יצא התובע לגמלאות.

לטענת הנתבעת, לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, אלא התובע עבד "במתכונת של קבלנות". טענתה העיקרית של הנתבעת כתמיכה בהיעדר יחסי עובד ומעביד בין הצדדים הינה, כי התובע קיבל בין 90% ל – 96% מהתמורה ששילמו הלקוחות לנתבעת, בעוד שלנתבעת נותר רווח קטן ביותר – בין 4% ל – 10% מהתמורה מהלקוחות. לטענתה, ככל שתתקבל תביעת התובע לתשלום זכויות סוציאליות, התוצאה תהא כי היא הפסידה מאות אלפי שקלים מהתקשרותה עם התובע.

לטענת התובע, התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים לכל אורך הדרך, כך עולה בין היתר מהעובדה שבמהלך כל השנים שולם שכרו באמצעות תלושי שכר ומתוכן ההסכמים בכתב בין הצדדים ששיקף את הכוונה והסכמת הצדדים.

מטעם התובע העיד הוא עצמו וכן מר ראובן הניג שעבד בנתבעת כמנהל חשבונות ומר משה פלד שעבד כאחראי על ביטוחי עובדי הנתבעת מטעם סוכנויות ביטוח שונות.

מטעם הנתבעת העידו יו"ר הנתבעת מר עמיר פסטרנק, הגב' כוכבה מולאים העובדת בנתבעת בתפקיד עוזרת אדמינסטרטיבית, ומר יורם מיכאליס שהגיש חוות דעת מומחה.

דיון והכרעה:

האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים

המסגרת המשפטית

בפסיקה נקבע לא אחת, כי מעמדו של אדם כעובד או עצמאי, נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל (דב"ע (ארצי) נד/3-77, רוטברג נ' תדיראן בע"מ, פד"ע כז' 462; ע"ע 300274/96, צדקא נ' מדינת ישראל , פד"ע לו 625; ע"ע 548/09 לוי – מוסך עלית לוי 93 בע"מ, מיום 22.1.2009). כמו כן סטאטוס לא ניתן ליצור או לבטל בהסכם. מושכלות יסוד הם, כי לא ניתן לוותר על זכויות ע"י כינוי היחסים בין השניים השולל קיום יחסי עובד מעביד.

בחינה זו של מהות היחסים נעשית בהתבסס על כלל נסיבות העניין, כשהמבחן העיקרי לפיו ייקבע האם עסקינן ביחסי עובד ומעביד אם לאו, הינו המבחן המעורב אשר במרכזו עומד מבחן ההשתלבות (ע"ע 478/09 יצחק חסידים – עיריית ירושלים, מיום 13.1.11). משכך בבואנו להכריע בשאלת מעמדו של אדם (שכיר או עצמאי), יש להגיע למסקנה על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה.

למבחן ההשתלבות שני פנים: הפן החיובי – קיום מפעל יצרני שניתן להשתלב בו, שהפעולה המבוצעת צריכה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל, ואינו גורם חיצוני. הפן השלילי – האדם המדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני.

קיימים מבחני עזר נוספים כגון: מבחן הכפיפות, מבחן הקשר האישי שהינו מבחן מהותי, צורת תשלום השכר, האם המועסק נהנה מסיכויי רווח ומסיכוני הפסד, האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם, כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים, האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה, האם יש לקוחות נוספים, האם קיימת מסגרת העסקה שעתית קבועה, תשלום מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי וכד'. יצוין כי אף אחד מהמבחנים אינו מכריע לכשעצמו, אלא יש לראות את התמונה בכללותה (דב"ע מב/3-123 סגל נ' גור פד"ע יד 190; ע"ע 283/99, ברק נ' כל הקריות בע"מ, פד"ע לה 641).

כן יש להוסיף כי לפי מגמת הפסיקה כיום יש לפרש את המונח "עובד" פרשות תכליתית, היינו לתת למונח "עובד" משמעות שתגשים את תכלית החקיקה הרלבנטית (דנג"צ 4601/95 סרוסי נ' ביה"ד הארצי לעבודה פד"ע נב (4) 817).